דמי מזונות הם תשלומים חודשיים אשר בדרך כלל נועדו לכלכל את הצד המקבל אותם. הבעל הוא זה שבדרך כלל מחויב לשלם מזונות לילדיו ואשתו, ודינם, לקוחים ברובם, במדינת ישראל מההלכה הדתית. אך מה קורה כאשר הילד עבר את גיל 18 ואף מתגייס?
מזונות בשיעור מלא מגיעים לכל ילד עד גיל 18 וכלכלתו נעה בעיקר סביב ביגוד, הנעלה, מזון, שכר דירה, הוצאות בריאות, חינוך והוצאות אחזקת בית כגון חשמל, ארנונה, מים וכדומה.
מה קורה אחרי גיל 18?
כאשר הילד משרת בצבא את שירות החובה שלו, הוא זכאי לשליש מהסכום שזכה לקבל עד גיל 18. אם מדובר בבת – ההוראה הנה עד גיל 20 ואם זהו בן – עד גיל 21, בהתאם לתקופת השירות הצבאי. באופן כללי, דמי המזונות ישולמו לאם המשפחה, זאת אם הילד או הילדה אשר משרתים בצבא גרים עימה.
יש לציין כי לא כל הסכמי הגירושין לדמי מזונות כוללים תשלום גם לתקופה הצבא, זאת לאור העבודה כי הילד או הילדה אינם נחשבים כבר קטינים לאחר שהגיעו לגיל 18. בעקבות כך, האם פסולה מלהגיש תביעות בשמם והם בעצמם צריכים להגיש את התביעה נגד אביהם, אלא אם ציידו את אימם בייפוי כוח עבור מהלך שכזה.
במקרה שבו האם רוצה להיחלץ ממימון ילדיה באופן עצמאי, עליה למהר להגיש תביעה לבית המשפט לפני שילדיה יגיעו לגיל 18. בתביעה היא תצטרך לבקש הארכת דמי מזונות מהאב, גם לתקופת הצבא עבור הילדים. ישנם מקרים בהם ניתן לתבוע מזונות מהסבא והסבתא, במצבים בהם לאב אין כסף או רכוש שניתן לגבות ממנו מזונות עבור ילדיו.
קביעה לא חד משמעית
בית המשפט רשאי לפסוק כי חובתו של האב לשלם מזונות הנה עד גיל 18 בלבד, זאת במקרה שהילד יכול לפרנס את עצמו על ידי רכוש מניב רווחים או עבודה. על פי תקדימי עבר, האב יכול להוכיח שבנו לא נזקק למזונות אם יוכיח כי לבנו יש מקור הכנסה שבעזרתו הוא יכול לדאוג לעצמו. כמו כן, האב יכול לטעון בבית משפט שאין לו כבר יכולת פיננסית לכלכל את בנו ולשלם לו מזונות באופן מלא.