תביעת גירושין ניתן להגיש לאחת מבין שתי ערכאות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הדעה הרווחת היא שהערכאה העדיפה לגבר היא בית הדין הרבני, כי הוא "ישמור טוב יותר על הזכויות שלו". מדוע?
אין ספק שהמעמד לפני גירושין הוא לא נוח ומלווה בהרבה אמוציות ורגשות שליליים. על מנת לגרום לסיטואציה להיות נוחה עד כמה שאפשר יש לשים דגש על כמה וכמה דברים. הפעם נתמקד על בחירת ערכאה נכונה, מכיוון שלה חשיבות מכרעת וגדולה בדיון ענייני הגירושין.
בכל הקשור להסדרי נושא המזונות והרכוש ישנם בתי המשפט לענייני משפחה ומנגד בית הדין הרבני. חשוב לציין כי יש יתרון גדול למי שמקדים ובוחר את הערכאה הנכונה עבורו ("מירוץ סמכויות"). בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני יש הבדל, שכן פסיקתם במקרים לא מעטים, אינה אחידה. יחד עם זאת, לצד שביצע את המהלך קודם לכן, יש יתרון פיסכולוגי ואף טקטי.
מה הערכאה העדיפה לגבר?
גבר אשר עומד על סף גירושין יעדיף באופן עקרוני למהר ולהגיש את התביעה לבין הדין הרבני, ובה יכלול בקשה לתביעה בגין מזונות האשה והילדים, כמו גם בסוגיית המשמורת. בכל הקשור לדירה, עדיף לגבר להשאיר זאת לדיון בבית משפט לענייני משפחה, למען הפעלת לחץ על אשתו, שתסתכן בכך שדירת מגוריהם תימכר.
יחד עם זאת, לא בכל מצב בו הגבר הגיש ראשון תביעה בבית דין רבני, הדבר ישחק לרעת האשה, כי עליו יהיה לעמוד בתנאים הבאים: כריכה כדין, כנות תביעת הגירושין וכנות הכריכה. אם הגבר לא הוכיח את שלושת התנאים האלו, יעבור הדיון לבית משפט לענייני משפחה, זאת על אף שהוא הקדים את האשה ותבע גירושין לפניה כאמור.
בנוסף, ישנם מקרים שבהם הסמכות תהיה נתונה בידי בית המשפט, על אף שהגבר הגיש תביעה לבית הדין הרבני – כך שכל מקרה לגופו, ועדיף להתייעץ התייעצות פרטנית בטרם פתיחת ההליכים בערכאה זו או אחרת, משום שפעמים רבות אנשים שוגים ורצים לבית הדין / לבית המשפט למשפחה, ובסופו של דבר מתקבלות החלטות כנגדם.
חשוב שכל תיק ייבחן לגופו ויותאם ברמת 'תפירה אישית' לנסיבות המיוחדות של הצדדים, ולפי זה תיבחר הערכאה המתאימה.